'פסטיבל כלים' עוסק השנה בתמה ׳טרואר TERROIR׳, כוריאוגרפיה תלויית מקום. ברוח התקופה, הפסטיבל השנה הוא "תבנית נוף מולדתו". הוא מפה חדשה, אותה משרטטות האמניות.ים בתוך הנוף המקומי. הוא תוצר של ההשפעות הגיאופוליטיות בתוכן אנחנו פועלות.ים, נעים.ות יחד בין הגיאוגרפי והסביבתי לבין הפוליטי, החברתי והמגדרי. בתוך הכאוס, מנסות לצייר מפה דמיונית, כזו שאולי תתווה דרך.

בעקבות אירועי השביעי באוקטובר ובתוך זמן המלחמה, התחושה היא שזה לא זמן לחגיגה, אלא זמן לתמיכה, להתקהלות, לנחמה, וללמידה. זה זמן להתקיים בתוך מרחב שנע על הציר שבין ההווה, שהוא לעיתים קשה מנשוא, לבין העתיד, לבנייה של המשך הדרך, העתיד שהוא באחריות של כולנו. 

 

בתוך כך, הפסטיבל הנוכחי הוא חשוף, רוטט ומשתהה. הוא מפגיש את הקהל עם שלבים שונים של יצירה ושל התהוות כוריאוגרפית; ממפגשים אינטימיים עם הסטודנטים.ות מהתכנית הדו שנתית לכוריאוגרפיה, דרך אירועי חשיפה-הרצאה שיציגו אמני.ות חממת 'יציאה לפעולה' ועד למפגש עם הבכורות של אמני.ות הרזידנסי. זאת, לצד מגוון אירועים מיוחדים שנעים על הציר שבין המקומי ומחובר לבת ים ועד למחשבות על האנושי- האמהי- האוניברסלי. למעשה, הפסטיבל מהווה נקודת איסוף, הפרייה והזנה בין הקהילות השונות הללו שפועלות במקום - ב'כלים'. הקהילות הללו נמצאות בכלים לאורך השנה כולה, חלקן שוהות בו מספר ימים בשבוע, והעשייה האמנותית- מחולית שלהן מושפעת מהמקום וגם משפיעה ומעצבת אותו חזרה. 

 

כשהתחלנו לעבוד על הפסטיבל, ביוני 2023, בחרנו לשאול על החיבור בין רעיונות של אקולוגיה ופרמקולצ'ר לבין שדה המחול. מה המשאבים הקיימים? מה גלוי ומה נסתר? מה יכול להתנהל אחרת בתוך מערכת היחסים מרובת המשתתפים.ות והמוקדים הזו, בצורה מיטיבה, מזינה ויציבה יותר?
בתוך כך יזמנו השנה, לצד מסלול הרזידנסי והיצירה בפסטיבל, גם ״מסלול ההבראה״ - תכנית רזידנסי ללא מחוייבות להגיש תוצר בסוף התהליך. בתוך תרבות שמקדשת בעיקר את העשייה, את הנראות, את התוצר - חשוב היה לנו גם לייצר מרחב אחר, מרחב בו אפשר לשהות, להתבונן, לעבד תהליכים אישיים - כמעשה האמנות עצמו. מרחב שבו אפשר לנוח, לשקם את מה שאולי נשחק, תוך קבלת תמיכה וחיבור לקהילה היוצרת בפסטיבל ״כלים״, ולהשתתף בתהליך הלמידה המשותף.

ב-7 באוקטובר נטרפו כל הקלפים. ועדיין, בחרנו להמשיך. בחרנו להמשיך להיפגש ולהדק את רשת הקשרים בינינו כמקום קריטי של נחמה.  עם פרוץ המלחמה אמניות הרזידנסי של הפסטיבל התפזרו לכל עבר, ועדיין המשכנו להיפגש בזום, בסטודיו, איפה שרק היה ניתן. החזקנו זו את זו בחמלה והקשבה. לצד שיתוף תהליכי היצירה בקרב אמניות הרזידנסי, קיימנו מהלך של למידה משותפת: הרצאה-דיון בהנחיית עלמה מריה סימון אודות החיבור בין פרמקלצ'ר לבין מחול, הרצאה בהנחיית רותי דירקטור אודות אקו פמיניזם ואקו פואטיקה, ומפגש בשדמאמא- מרכז תרבות ואקולוגיה. רוב המפגשים היו פתוחים לכלל קהילת המחול לבוא ולקחת בהם חלק, מתוך רצון לייצר אדוות למהלך שהולך ונרקם. 

בנוסף, קיימנו לאורך התהליך מפגשי שיתוף פרקטיקות, רגעים בהם האמניות.ם שיתפו את הקולגות לתהליך בתרגילים, הנחיות, שאלות ומחשבות מתוך המחקר האמנותי הנוכחי שלהן.ם. לחלק מהמפגשים הללו הזמנו גם את סטודנטיות.ים התכנית לכוריאוגרפיה, בפעולה של חיבור בין החלקים האלו שמרכיבים את הפאזל שהוא מרכז 'כלים' לכוריאוגרפיה, על החזון הנרחב שלו לאינקלוסיביות והתרחבות של השדה. 

בדיעבד, הערכים שבחרנו להתמקד בהם ביוני 2023 - קהילתיות, הדדיות, קיום יציב - Sustainability ובר קיימא, התבררו כמדויקים וקריטיים עבורנו לצלוח את התקופה. לצד זאת, המלחמה חידדה לנו את היותנו במצב תהליכי - מתהווה, לא גמור, משתנה כל הזמן. 

 

כעת, לאחר כחצי שנה של רזידנסי ולמידה משותפת ותוויה של רשת הקשרים בין הקהילות השונות שפועלות ב׳כלים׳, אנחנו מקיימות את הפסטיבל השנתי תחת המונח 'טרואר'. המונח טרואר (בצרפתית: Terroir) מתאר מכלול של תנאי סביבה לגידול חקלאי. דרכו, אנחנו מתבוננים.ות ושואלים.ות על סביבת המחייה בתוכה אנחנו פועלים.ות יחד בשדה המחול בכלל וב׳כלים׳ בפרט.  מהו הנוף המקומי של כל יצירה וכל פעולה? מהם ״הגידולים״ האפשריים - הפורמטים המגוונים בתוכם האמנות יכולה להתקיים ולצמוח- כמופע, כשיחה, כסדנה, כהרצאה? מהם תנאי המחייה המשותפים לאלו שפועלים.ות בשדה כסטודנטים.ות לבין דור האמניות.ם הפעיל? מהי רשת ההשפעות ההדדיות בין הצמחים השונים שנמצאים בשלבים שונים של פריחתם? מה בין תהליכי למידה והזנה לבין תהליכי יצירה וחשיפה? מהם האלמנטים היוצרים את הסביבה בהם האמנ.ית מתקיימ.ת? ממה העשייה האמנותית ניזונה? מהו הנוף הייחודי של יוצר.ת, ומהי המפה שאנחנו טוות וטווים יחד?

 

הפסטיבל השנה הוא מקום להפגש, מקום לחוות מהלכים אמנותיים שנמצאים בשלבים שונים שלהם, חשופים או דווקא מהודקים, נוזליים, משורטטים או חתומים, שואלים או מצהירים. מקום שמושפע מתנאי הסביבה הייחודית והאקוטית הזו. כך, לאחר תהליך משותף מסועף ומשמעותי, 'טרואר'- אירועי פסטיבל כלים 2024 יתקיימו לאורך חמישה ימים במרכז 'כלים' לכוריאוגרפיה, ובמסגרתם יעלו בבכורה עבודות מאת איריס ארז, סאאד מנסור, מיקה קופפר, קאי אריאנה רוטשילד ושקד מוכיח. לצד מופעי הבכורה, יתקיימו מפגשים פרפורמטיביים עם הסטודנטים.ות מהתכנית הדו שנתית לכוריאוגרפיה בהובלת תמי ליבוביץ. בתוך האירועים שזורות הרצאות-חשיפה לאמני.ות חממת 'יציאה לפעולה', חממה בשיתוף מפעל הפיס ליצירה כוריאוגרפית מקצועית בשיתוף א.נשים עם מגוון יכולות שפועלת בהובלת נטלי צוקרמן. לצד אלו, יתקיימו אירועים מיוחדים: הראשון, התכנסות לניסוי פרפורמטיבי בידע אימני בהובלת מירב דגן ודניאל גליה-קינד מתוך הפרויקט ׳אמהות כמקום׳ - פרויקט בינלאומי ב׳כלים׳. שנית, האמנית אביב הורוביץ שלוקחת חלק ב'מסלול ההבראה' תשתף במופע בתהליך-הרצאה. וכן, נקיים זו שנה שלישית אירוע היפהופ ארצי שיכלול תחרות ומופעי פריסטייל וברייקדאנס בהובלת אשד אברהם (טאקירי) לצד פלטפורמה ליצירות היפהופ קצרות ׳לא ניתן לביות׳ בהובלת הגר ויצמן. 
 

אתם.ן מוזמנים.ות לצלול איתנו לתוך מרחבים שנעים בין אמנות לאקולוגיה, בין הפוליטי, המגדרי והחברתי.
איילה פרנקל ואורי שפיר - מנהלים.ות אמנותיים.ות פסטיבל כלים 2024