no logo for site.jpg

ההסתגרות וההיפרדות לכאורה הנכיחו בשנה החולפת אמת עמוקה שקושרת אותנו אחד אל השניה.

 

לפני כשלושה חודשים חזרנו לעבוד בסטודיו. בנקודת זמן זו הפסטיבל פותח את האפשרות להתבונן על אוסף התהליכים החיים של האמניות והאמנים שנבחרו להשתתף בתכנית 'שהות אמן\ית' בכלים, ומאפשר לעבודות לצאת לרגע, כדי שהפנים והחוץ ינשמו ביחד ויתמלאו. בדיפוזיה הזו מוזמנות לקחת חלק גם קבוצות וקהילות שונות מהעיר בת ים בצורות שונות- מפגשים, סדנאות, מופעים, חזרות פתוחות, פעולות אמנותיות ומסיבה.

 

מתמיד חיינו היו מלאי סדר ודרישות מן החוץ, תוך מאמץ לעמוד בקצב הנדרש. בשנה האחרונה הגוף תפס פחות מקום בעולם והתחיל לצמוח פנימה אל תוך תוכו, והפך לבית. הדרישה היתה לשקט, והנשמה סוף סוף יכולה הייתה לחבר בין הקצב הפנימי והקצב החיצוני, כשהשאון החיצוני נרגע לאט לאט. מתוך עצירת המובן מאליו, נולדה האפשרות להתבונן ולהקשיב לקצב הנשימה. הכל נושם וחי, נשאף אל הגוף וננשף אל החוץ שוב ושוב ושוב. בעדינות החדשה השוררת לאחר משבר, מרובת הפוטנציאלים, הגוף חוזר להיות נוכח, בפעולה שהיא תהליך של החלמה. 


דרך הפרספקטיבות שנפתחו אחרי הקורונה, אנו מתבוננות ביוצרות הפסטיבל חושפות כל אחת מאוויים עמוקים פיזיים גופניים תאיים, אל החוץ שמתמלא עכשיו. נראה מכאן, שהשקט היחסי, שכמו מאפשר לשמוע את אוושת תנועת כדור הארץ במסעו בחלל, מאפשר לשמוע את רחשי הקיום בגוף עצמו, בתוכו פנימה ואל החוץ בדרך של היצירה, אל הרוח.

 

ענת דניאלי ותמי לבוביץ, מנהלות אמנותיות פסטיבל 'ארנבת מרץ' 2021.