פסטיבל אסיף' מתקיים זו שנה שלישית והוא עומד על שתי רגליו האיתנות: לקדם ולפתח קולות חדשים בתחום המחול העכשווי, לצד ערכים של גיוון אסתטי, שנשען על מגוון רקעים, פרקטיקות, 'בתי לימוד', מיקומים גיאוגרפיים ותרבותיים מהן.ם מגיעות האמניות. ערך הגיוון מתחבר לערכים הרחבים של 'כלים' של הכלה וקידום של מגוון גילאים, יכולות, תרבויות וסגנונות. 

 

בלב הפסטיבל עומדים הכוריאוגרפים.ות הצעירים.ות, דור העתיד של המחול העכשווי בישראל, שיעלו 7 יצירות בבכורה. קולות חדשים שחווים בגופן.ם את המציאות בהווה ושמים זרקור על אותו גוף אנושי כזירה שבה מתחוללת התקווה כפעולה סיזיפית, הייאוש והמאבק דרך הומור שחור, אובדן השליטה כהתרחשות פיזית ומנטלית כאחד, אמונה וחתירה קדימה כדרך תגובה והתמודדות. 

כך, פסטיבל אסיף 2024 לכוריאוגרפיה חדשה נצבע בצבעי המלחמה. בשנה זו יצירות הבכורה, אירועי השיח והאירועים המיוחדים של הפסטיבל מבקשים להגיב, להעיד, לשקף, ללמד וללמוד דרך הגוף של העכשיו. הגוף במפגש ישיר עם הקהל, הגוף במפגש עם מדיומים של וידאו ושל סאונד, הגוף במפגש עם גופים אחרים שפחות מוכרים לו. 

 

מרחב זה, של פסטיבל ליצירה צעירה, הוא מעין מרחב לימינלי , מעין סף שאולי צופה עתידות.  מרחב שמאפשר ונותן מקום לקולות מתנדנדים, פתוחים, נוזליים, שואלים, כאלו שעוד אינם לגמרי מעובדים והרבה פעמים גם עוד לא 'יישרו קו' ולכן יותר גולמיים ויותר חדשניים. אנחנו שואפות ב'כלים' לתת מקום מזין, מיטיב, שתומך בהפקה ומלווה אותה וגם מחנך לקוליגאליות מכבדת, לנעוץ יתדות להתנהלות ברת קיימא עבור הפועלים.ות בשדה, ובמיוחד בפסטיבל אסיף שהוא לעיתים צעדים ראשונים עבורן.ם בתוך קריירה ארוכה. 

 

ערוץ מהותי ומרכזי בפסטיבל השנה הוא סדרת אירועי ה'משמר', שלושה אירועים מיוחדים בהובלת האמנית ציפי ניר שמזמינה אמנים.ות ממגוון מדיומים לשהות, לחוות ולהתנסות בלילה משותף של לימוד, קריאת הגות בעולם הספרים היהודי, לקיים שיח עמיתים.ות ואף מרחב ליצירה משותפת בחברותות. מפגשי המשמר מתקיימים פעמיים, בשבועיים שלקראת הפסטיבל, ואז פותחים את שעריהם לקהל במסגרת אירוע שלישי שיתקיים בתוך הפסטיבל ויזמין גם את הקהל לקרוא, לשוחח, לחוות ולשהות. 

'משמר' הוא מושג מעולמות היהדות שמתאר ליל לימוד שמתחיל בחמישי ומסתיים בבוקר יום שישי. ההתחלה היא בלילה, דווקא בזמן שבו אנחנו מורגלים.ות לסיים את היום וסופו בעלות השחר עם תחילתו של יום חדש. לפיכך, המשמר למעשה מציע זמן של שהות משותפת 'מחוץ לזמן'. 

בימים אלו, של קיצוניות וקטבים, של פחד וחרדה מהחוץ ומהפנים, תחושת שנאה ואכזבה בין איש לרעהו, אנחנו בוחרות להושיט יד למפגשים חדשים, לחיבורים, למפגש וללמידה ממה שאולי פחות מוכר לנו. אנחנו מזמנות ל'כלים' את פרויקט משמר כהצעה בוהקת למרחקים לאפשרות להיחשף, להכיל מורכבות, לחפש השראה ולתור אחר ידע שנצבר ויכול להוות מצפן ערכי. הצעה לשהות בלא מוכר ולשאול שאלות, להמשיך לגדול, ולהתרחב כפרטים וכחברה. 

 

עריכת פסטיבל היא הזדמנות להסתכל על השדה, לקטוף ממנו מרכיבים מסוימים, וליצור עבורם הקשר אחר וחדש תוך מלאכת גילוי, שזירה ויצירה של דבר חדש, של סיפור, של רעיון, של אמונה, לכל הפחות של הצעה. ב'אסיף' התאגדו להן.ם בצורה מפתיעה שהלכה ונגלתה לעין בהדרגה, יוצרים.ות אשר באים ברובם הגדול מעולמות של דת ואמונה. החיבור הזה, בין מחול מערבי עכשווי אשר לרוב מזוהה עם חילוניות וליברליזם לבין הרקע הדתי שלרוב מזוהה עם שמרנות ולאומיות, מה הוא מוליד? מה הוא מבקש להיות? מה הוא בא להגיד ולהצהיר? במסגרת אירוע השתתפותי שנקיים ביום פתיחת הפסטיבל- אמ(ו)נות נזמין כל יוצר.ת לספר על האמונה ממנה הגיע.ה, ועל האמונה שלה כיום. על המקום בו נבטה היצירה, והמקום בו היא פוגשת את המציאות שלנו בהווה. בין אמונה למחול, אמונה בהקשר הרחב שלה ומחול בהקשרו הרחב.